בטחון עצמי
ביטחון עצמי הוא כמו מדורה. כשהוא קיים מרגישים אותו היטב בפנים. אנרגיה, כח וחום. וגם מי שבחוץ יכול להרגיש את הנוכחות שלו בנו, בצורה ברורה ומוחשית.
ובדיוק כמו מדורה הזקוקה לאספקה קבועה של עצים כדי לשמור על חומה כך גם הביטחון העצמי שלנו. זקוק להעצמה באופן קבוע, לאשרור, שאם לא כן ילך וידעך.
כשהמדורה דועכת, כשהביטחון העצמי יורד, אנחנו מתכנסים בתוך עצמנו, מתקשים לפעול, חוששים להתמודד. לעתים אף מרגישים תחושה של שיתוק וחוסר אונים בסיטואציות יום יומיות.
הביטחון העצמי מורכב משני רבדים עליונים. וגם עליו חל החוק הכפול של היצירה: מחשבה ופעולה.
ברובד העליון הראשון יש את הידיעה - הביטחון העצמי נובע מהעובדה שאנחנו יודעים דבר מה לאשורו, שאנחנו בטוחים בידע שלנו, יודעים על מה אנחנו מדברים. ובפרט נשען על הידיעה הברורה שאנחנו מצוינים, חזקים ומסוגלים. על היכולת שלנו לנהל את הפחדים ולא להחליט ולהתנהל מתוך פחד.
ברובד העליון השני הביטחון העצמי מושתת על התרגום של הידע לפעולות, ובעיקר על התוצאות שאנחנו מייצרים. ההצלחות שלנו, ההישגים שלנו, על המיומנות שלנו לבצע פעולות ולהגיע לתוצאות רצויות.
יש תלות בין שני הרבדים ידע ופעולה. הפעולות מובילות לתוצאות. התוצאות לידע המוביל לתוצאות וכך הלאה. כאשר המשוב הוא חיובי, הידע מתבסס, גדל, ומקבלים תוצאות רצויות, תחושת הביטחון העצמי תגדל. כאשר המשוב שלילי, מתערערת הידיעה, נכנס הספק ואנו חווים כישלון, תקטן תחושת הביטחון העצמי.
ואיך נדע אם הידע שלנו מספיק, איך נדע שאנחנו טובים מספיק? איך נבין שהתוצאות שלנו הם טובות מספיק ללא נקודת ייחוס, ללא השוואה עם הסביבה הקרובה?
זה קשה, ובתרבות שלנו מי שמתעלם מהקורה סביבו ומהנורמות המכתיבות מהו טוב מספיק ומה הן התוצאות הרצויות נחשב הזוי, תלוש. במקרה הטוב אנחנו אומרים שהוא "עף על עצמו" ובמקרה הגרוע אנחנו מכנים אותו תמהוני.
אצל רוב האנשים זהו בדיוק המצב. ברבדים העליונים תחושת הביטחון העצמי מתבססת על השוואה חוזרת ומתמשכת עם הסביבה.
הידיעה שאנחנו טובים מספיק ורמת ההישגים טובה מספיק תלויה במה שמכתיבה הסביבה, ובפרט באנשים שאיתם אנחנו מתרועעים, אלו שמהם אנחנו לוקחים דוגמה.
אנחנו קוראים לזה מיקוד שליטה חיצוני שכן לכאורה הסביבה החיצונית היא שמכתיבה את רמת הביטחון העצמי שלנו.
ברובד התחתון, כשנאפשר מבט נוקב פנימה, נגלה שחוסר הביטחון מתמצה תמיד בחוסר האמונה שלנו בעצמנו וביכולת שלנו להתמודד. אנחנו לא סומכים על עצמנו שנוכל לשרוד את האירוע, לקום שוב על הרגליים אחרי האירוע, שנצליח להרים את הראש ולהתקדם הלאה. חוסר האמונה הזה בעצמנו גורם לנו להרגיש לעתים מובסים.
צריך לשים לב היטב ששני הרבדים העליונים עוסקים ביכולת להתמודד עם האירוע עצמו, עם גורמים חיצוניים, בהתנהלות שלנו מול הסיטואציה בעוד שהרובד התחתון עוסק ביכולת שלנו להתמודד עם עצמנו במהלך ואחרי האירוע, בצורה בה אנחנו מתנהלים מול החוויה שמייצרות התוצאות.
אבל אנחנו שואפים ליותר.
המצב אליו אנחנו רוצים להגיע הוא מחד שהידיעה שאנחנו מספיק טובים מבוססת על אמונה פנימית ביכולת שלנו להתמודד עם כל מצב בהצלחה, ומאידך מההבנה שאי הצלחה, ברמת התוצאות, נובעת מבחירת דרך פעולה לא מתאימה וכל שעלינו לעשות הוא לבחור בדרך פעולה אחרת מתאימה יותר.
כאשר תחושת הביטחון העצמי מתבססת על אמונה פנימית ביכולת ובמסוגלות שלנו להתמודד, ועל היכולת שלנו לפרש אי הצלחה ככשלון ולא כתבוסה אנו פועלים מתוך מיקוד שליטה פנימי. במצב זה מעטים הם הדברים שיוכלו לערער את הביטחון העצמי שלנו.
לפיכך, כמאמנים, כשאנו מזהים מצב של חוסר ביטחון עצמי עלינו לבדוק תחילה אם מדובר ברבדים העליונים של הידיעה או הפעולה. או ברובד התחתון של האמונה בעצמנו. עוד אנחנו צריכים לבדוק מהו מיקוד השליטה בו פועל המתאמן. חיצוני או פנימי.
הספק בידיעה, באמונה בעצמנו והמחשבה ש"אני לא מספיק טוב" נובעת בד"כ מהשוואתיות שאינה ריאלית, רלוונטית או מפרדיגמה, סיפור פנימי שמנהל אותנו: המורה בכיתה ד' אמרה לי שאני לא טוב במתמטיקה, השותף המחונן לדירה של אחי הבוגר אמר לי שלעולם לא אצליח כמו אחי, הפסיכיאטר המומחה הטיל ספק במקצוע האימון וביכולתי כמאמן לעזור לאנשים, או זו שמאמינה שנולדה לסבל ולא לאושר בשל התעללות מינית בילדותה.
זה לא משנה מה הסיבה ומה הסיפור הפנימי שמעכב אותנו, שגורם לנו להטיל ספק בעצמנו, יש להטיל בו, בסיפור ספק ולהחליפו בסיפור פנימי חדש, מקדם.
לא משנה באיזה רובד נעוצה הסיבה לחוסר הביטחון העצמי. אם ברובד האמונה, הידיעה או הפעולה. כאשר קיימת תחושה של כישלון מתמשך המבוסס על חוסר יכולת להשיג תוצאות רצויות, יש ללמד את המתאמן מצד אחד כיצד יגדיר לעצמו מטרות מתאימות וכיצד יטפח את תחושת ההצלחה וההנאה שלו גם ע"י יצירת פרשנות חיובית לאירועים וגם מעצם ההליכה בדרך. ומהצד השני להרחיב, להעמיק את מקורות הידע ולשפר את מיומנויות הפעולה.
אנחנו צריכים לזכור שידע ומיומנויות פעולה דורשים בד"כ משאבים חיצוניים שהם יחסית קלים להגדרה והשגה בעוד שטיפוח האמונה ותחושת המסוגלות הם אתגר שדורש משאבים פנימיים ומוכנות לחוות כישלונות.
בניית הביטחון העצמי מתחילה בטיפוח האמונה בעצמי ויצירת תחושת מסוגלות. עושים זאת ע"י קביעת מטרות חדשות ורלוונטיות שתכליתן צמיחה פנימית (מדויקות ומדידות) והליכה בצעדים קטנים. זאת בכדי לאסוף את ההצלחות הקטנות שבדרך לכדי הצלחה גדולה וממושכת.
המעבר הנדרש ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי הוא תהליך ארוך שדורש הסתגלות. הוא דורש כאמור את בניית האמונה הפנימית בעצמי וביכולת שלי להתמודד ובטיפוח תחושת מסוגלות. תהליך העובר דרך בנייה של חוסן מנטלי (יכולת ואופן ההתמודדות עם כישלון) המגן עלינו מעירור האמונה ומביצוע בחירות המונעות מפחד.
כאשר קיימת בי האמונה הפנימית בעצמי, נוצר בי מאגר של אנרגיה בלתי נדלית המטפחת את מדורת הביטחון העצמי שלי באופן מתמיד. זוהי משענת, מקור לנחמה ועצמה עליו אני יכול להישען ובעזרתו להתמודד בהצלחה
עם כל אתגר.
