במשולש התשוקה
זה חשוב להעלות את רמת המודעות על-ידי הבנה של המנגנונים הפועלים ברמת המודע ותת המודע ולדעת מה מפעיל ומזיז אותנו. העיסוק בכך הוא אכן מרתק. סוג של מלכודת דבש אם תשאלו אותי שכן לעתים העיסוק הרב בתאוריה מסית אותנו וגורם לנו לשכוח (או במכוון להשכיח) את החלק השני של המשוואה שהוא חשוב לא פחות - תכלס העשייה עצמה.
רעיון טוב ככל שיהיה אין בו משמעות ללא פעולה שמגבה אותו. שכן המשמעות האמתית של יצירה הוא חיבור בין רעיון לפעולה.
אבן הנגף המרכזית בכל תהליך של התפתחות אישית (ללא יוצא מהכלל) היא הקושי לקחת את התאוריה וליישם אותה לכדי תוצאה רצויה, להטמיע אותה במסגרת שאר אינסוף הפעולות שממילא אנחנו עושים.
בשביל שתהליך כזה יקרה אנחנו זקוקים לדחיפה, משהו חזק שיניע אותנו לפעולה. ואכן יש שני גורמים דומיננטיים, פנימיים שבדרך כלל עושים לנו את זה: הראשון הוא הרצון להימנע מסבל והשני הוא הציפייה להנאה, גמול או עונג עתידי או במילים אחרות תשוקה חזקה להשיג מטרה.
את הדיון בגורמי הסבל והדרך להימנע ממנו נשאיר למועד אחר. לא כי זה לא דיון רלוונטי וחשוב אלא מכיוון שההנעה לפעולה שאנחנו מחפשים היא תוצאה של התנהלות פרואקטיבית כזו המבוצעת מתוך בחירה חופשית ולא כתוצאה ממה שנתפס אצלנו (כרגע) כאילוץ. מה שמשאיר לנו את התשוקה כגורם, כמכשיר, ככלי הנבחר והמועדף להזיז אותנו קדימה.
למרות הרצון לשנות ולזוז, אצל הרבה אנשים בחוויה האישית, אין תשוקה בוערת לדבר מסוים. כן, נכון, לכולם יש רשימה של דברים שהיו רוצים לעשות ולהשיג אבל שום דבר לא מקפיץ אותם בבוקר מהמיטה עם אש בעיניים.
וזה מתסכל.
במיוחד כי אנחנו רואים אנשים מסביב שכן פועלים מתוך תשוקה ואנחנו מרגישים שגם בנו יש את היכולת הזו, מה שבהחלט מייצר אצלנו את האמונה שזה אפשרי.
אז איך נלבה את ניצוץ התשוקה הזה לאש גדולה?
נחלק את התשובה (הפתעה) רק לשני חלקים: ההשפעה הפנימית וההשפעה החיצונית. שניהם אגב תלויים רק בנו.
בדיוק כמו במשולש האש בו נדרשים שלשה תנאים על מנת שתיווצר להבה (חום, חומר בעירה וחמצן) ישנם שלשה דברים שחייבים להתקיים בכדי שתידלק בנו אש התשוקה.
הראשון - הוא ללמוד להרים את הראש. שנייה לעצור, להתבונן, להבין את האוטומט שבו אנחנו פועלים רוב הזמן ולזהות את המקומות בהם אנחנו כן יכולים להכניס שיקול דעת. לחיות במודעות שלמה וראייה נוקבת של כל הבחירות שאנחנו עושים, ובהדרגה לבחור יותר ויותר בתגובות שהן מקדמות, שעושות טוב לא רק לי אלא גם ובדגש על האחר.
השני - הוא ללמוד להנות ממה שאנחנו ממילא עושים. להבין שזו הבחירה שלנו להרגיש חסרי סבלנות /עצבניים / מוסחי דעת /סובלים (מחקו את המיותר) כשאנחנו שותפים כלים, מנקים את הבית, מטפלים בכביסה, מסיעים את הילדים, מורידים את הפח, מקשיבים לנודניק בעבודה, הולכים ליום הורים בגן או בכיתה... להמשיך? אין צורך. כולכם מכירים את הרגעים האלו שבהם אנחנו רוצים להיות בכל מקום פרט למקום בו אנחנו נמצאים כרגע.
אבל זו כל החכמה. ללמד את עצמנו להנות מהרגע הזה מתוך הבנה שזו באמת רק הבחירה שלנו. כי ממילא אנו עושים את זה אז למה לבחור בסבל אם אפשר בהחלט להנות מהעניין או לכל הפחות לא לסבול. תראו לי למשל מישהו שחש בסבל כשהוא מצחצח שינים בבוקר. יש דברים שאנחנו פשוט עושים, כשיגרה, כדרך חיים, מבלי לחוות תחושה שלילית כשאנו עושים אותם. זו הבחירה שלנו בלבד.
השלישי - הוא פשוט ליזום פעולה. לבחור ולעשות משהו שונה מתוך בחירה מודעת ולא כתוצאה מאילוץ. כן, גם כשאין תשוקה גדולה, לפחות בהתחלה. חשוב לשמור על פעולה בכוון הרצוי, כזו שתהיה שיטתית, שגרתית, קבועה בלוז שלנו במסמרות של ברזל. לא לוותר ובמיוחד לא לעגל פינות.
אין צורך וגם לא כדאי להתחיל למלא את היומן. מספיק לקבוע פעילות אחת או שתיים בשבוע. הדגש הוא כאמור לא לוותר בכל מחיר על העשייה. שאלו את עצמכם מהו הדבר המינימלי עליו תהיו מוכנים להתחייב כלפי עצמכם ואותו תעשו.
אזכיר רק שבבסיס שלשת הגורמים ההכרחיים לליבוי אש התשוקה קיימת מטרה אמתית וראויה אותה רוצים להשיג. זוכרים, הציפייה להנאה עתידית. עוד נדבר ונדון לעומק בסוגיית בחירת המטרה והבירור שצריך לעשות בקשר לטיב המטרה שבחרנו. בהמשך אני מבטיח.
ישנן גם השפעות חיצוניות שבהחלט תורמות לליבוי אש התשוקה. אבל בניגוד להשפעה הפנימית שתבניתה אחידה אצל כולם, ההשפעות החיצוניות הן סובייקטיביות לגמרי.
כאן נדרש מבט אל העבר ובחינה של המקרים והתקופות בהם כן חשנו ופעלנו מתוך תשוקה. הבנת המכנה המשותף של ההשפעות החיצוניות החיוביות תעזור לנו לעצב במכוון את התנאים כך שיהיו דומים ויפעלו לטובתנו גם היום.
נוכל לברר לדוגמה, האם פעלנו בתוך מסגרת ותחת תכנית ברורה? האם פעלנו בצוות, בשיתוף פעולה או לבד? איזו סביבה תומכת הייתה לנו? איך ידענו מה צריך לעשות? עם מי התייעצנו? איך וממי קיבלנו השראה? מה עזר לנו להמשיך ולהתמיד בעשייה? כל אלו ואחרות הן רק חלק קטן מהשאלות שיכולות להנחות אותנו בהבנת ההשפעות החיצוניות.
לא אמרתי שללבות את אש התשוקה זה דבר פשוט. כן אמרתי שזה בהחלט אפשרי. הדבר דורש אמונה בדרך, משמעת עצמית, והכי חשוב מחויבות אישית כלפי עצמנו וכלפי התהליך.
התשוקה שלכם נמצאת כאן. אולי רק שלהבת קטנה כרגע, אולי רק ניצוץ. גלו סבלנות, אורך רוח כלפי עצמכם וגם סלחנות. טפחו אותה בעדינות ובנחישות עד שתעלה ותפרוץ כלהבה.
