top of page

פוסט נבחר

הפוקוס בעצמי


אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר בדרך לאושר הוא הפוקוס בעצמי. הוא כל כך גדול עד שיכול להעמיד בסיכון את האפשרות שלנו להיות מאושרים יותר.

התחושה הפנימית והטבעית שלנו היא שיש להתרכז באתגר או לחלופין בקושי, להבין מה לא קורה כפי שאנחנו רוצים, מה בדיוק הבעיה. למצוא את הפערים ולפתור אותה כתנאי להתקדמות. עד כאן נשמע מציאותי והגיוני לחלוטין.

נקודת המוצא להתייחסות תלויה ברמת המודעות האישית. הרבה אנשים יאשימו את חוסר ההצלחה שלהם בגורמים חיצוניים סביבתיים כגון מקום העבודה, הזוגיות, נסיבות החיים שמעמידות קשיים, המחויבויות שלקחו על עצמם ומתוכם האילוצים שמכתיבים את ההתנהלות. במאמץ לפתרון ישקיעו מאמץ אדיר בשינוי הסביבה החיצונית. לימים יגלו, ואחרי שיכשלו שוב ושוב, שנקודת המבט הזו היא שגוייה מיסודה כמובן וחסרת תוחלת.

אחרים, מתוך מודעות גבוהה יותר יפנו את האצבע המאשימה פנימה ויגידו לעצמם בדיוק את ההפך. המחשבות שמלוות אותם הן שדבר ראשון צריך לפתור את הבעיות האישיות, להבין מה מעכב ובעיקר למה מתוך הכרה בעובדה שאכן השינוי מתחיל בנו ושאנו יכולים לשנות רק את עצמנו.

מה שלא יהיה העיסוק השיטתי וההתרכזות המוגזמת בניסיון לפתור את הבעיות מוביל לאיבוד תמונת המצב הרחבה יותר ובעיקר ליציאה מאיזון.

במצב הנורמלי אנחנו יוצאים ונכנסים למצבים של ריכוז בצורה יחסית מאוזנת. מסוגלים לשים את הפוקוס בדבר מסוים לכמה שעות ועוברים לדברים אחרים. מתעדפים את הזמן שלנו בין נושאים שונים ולא מזניחים.

כאשר אנחנו מתוודעים לבעיות הליבה שלנו, מבינים כמה הן אקוטיות ואיך משפיעות על כל המעגלים בחיים, יכול להיווצר מצב של ניסיון ומאמץ אובססיבי כמעט לפתור אותן, תוך כניסה למצב של סחרור, מצב של חוסר איזון.

בניסיון שלנו להתגבר עליהן אנו משקיעים עוד ועוד מאמץ שהרי אנו משוכנעים שזה מאוד חשוב ואפילו קריטי. אנחנו אומרים לעצמנו שבלי לפתור אותן פשוט לא נוכל להתקדם. וכך, בין אם נכשלים ובין אם מתקדמים בכיוון של פתרון, הפוקוס הולך ומצטמצם פנימה כלפי הבעיה עצמה והפתרון שלה וכמובן שכפועל יוצא, פחות ופחות כלפי חוץ. ובמושג חוץ אני מתכוון לממשקים האחרים שלנו, המשפחה הקרובה והרחוקה, החברים, הקריירה, התחביבים, הבית, הבריאות וכדומה.

כשאנחנו לא מסתכלים החוצה במשך זמן ארוך מדי אנו מאבדים את ההקשר את הפרספקטיבה, את שיקול הדעת הנובע מראיית התמונה הכוללת. תחומים חשובים אחרים יכולים להיות מוזנחים כך שמאמץ בכיוון אחד יוצר נזק בכיוונים אחרים.

במאמץ לפתור את הבעיות אנו יוצאים ושכרנו בהפסד. מתאמצים בכיוון אחד ומפסידים באחרים.

בנוסף ולא פחות חשוב, הפוקוס המוגזם בבעיות, בקשיים מונע מאיתנו להתרכז בכל הדברים הנפלאים שכן עושים לנו טוב.

לכודים בתוך הפרדוקס של הפוקוס פנימה כאשר הדרך היחידה להשתחרר ממנו היא קודם כל להכיר בו, להבין אותו ולראות איך בחיים שלנו הוא בא לידי ביטוי.

להפנים שהמסלול שלנו להיות מאושרים יותר לא עובר רק דרך פתרון בעיות הליבה שלנו - ולהרפות. לשחרר את הלחץ, ובעיקר להפסיק לשאול למה כל הזמן.

כן לשאול את עצמנו מה נוכל לעשות למרות הקושי ואיך ניתן לגייס את החוזקות, הכשרונות, הכלים, התשוקות והערכים שכבר יש לנו ולהתקדם.

עוד באותו העניין ועל הדרך לפתרון הפרדוקס בהרצאה שלי "בואו נדבר על אושר"

קרא עוד

תיוגים:

コメント


סינון לפי נושאים
פוסטים אחרונים
bottom of page