כמו לוליין
יש נטייה לחשוב שהכוחות שמניעים אותנו לפעולה הם בעיקר הרצון להימנע מכאב (סבל) והכמיהה לעונג, להנאה. שני כוחות שאוחזים בנו ללא הפסק, מטלטלים אותנו מחשבתית, רגשית, ולבסוף גם מכתיבים את הפעולות ואת התוצאות, קרי את המציאות אותה אנו אורגים סביבנו. או אם תרצו מגדירים את חווית האושר הרגעית ואת הווית האושר הכללית שלנו.
חלקכם תופתעו אבל תפישה זו היא שגויה. בפועל, גם הכאב וגם העונג הם לא אלו שמכתיבים את צעדינו, היות והם בעצמם תוצרים. תוצאה של פעולת שני כוחות מנוגדים ובסיסיים, בראשיתיים ועמוקים הרבה יותר, כאלו המוטמעים בתוך ה DNA שלנו ואחראים לכל פעולה שאנו עושים: הפחד והתשוקה.
לשניהם יש תכלית אחת והיא ההישרדות שלנו כיחידים ובמקביל יצירת המשכיות של המין (הגזע) האנושי.
ובהקשר הזה הכאב, הסבל מקורם בחוסר היכולת, בכשלון למנוע מגורמי הפחד להתממש ואילו העונג הוא תוצר ישיר של מילוי התשוקות.
נכון, הפחד והתשוקה הם הכוחות המניעים של כל בעלי החיים המודעים ואילו אנחנו כבני אדם יכולים לטעון (ובצדק בדרך כלל) שישנן מספר תכונות המבדילות אותנו בכל זאת מהשאר. תכונות המאפשרות לעתים קבלת החלטות וביצוע פעולות שלא רק על פי מה שמכתיבים לנו הפחד והתשוקה.
היכולת להתבונן על סיטואציה (בה אנו נוכחים) מהצד ולהבין את מכלול ההקשרים.
היכולת להסיק מסקנות ולקבל החלטות לטווח הארוך.
היכולת להעדיף את טובת האחר, את טובת הכלל על זו שלנו. (אני מעדיף לכנות תכונה זו בשם "היכולת לאהוב")
או קי, אז יש את הכוחות הבסיסיים שפועלים תמיד ברקע ואכן מותר האדם מן הבהמה ובכל זאת איך ההבנה של כל זה עוזרת לנו להיות מאושרים יותר?
מילת המפתח היא איזון.
הרצון לשלוט בהויית האושר שלנו מוביל אותנו לנסות להשתחרר מכבלי הפחד והתשוקה על ידי שימוש ביכולות המועדפות שלנו. ובכך להימנע מהסבל, למגר את הפחדים ובמקביל לא להכנע לתשוקת הרגע, לפיתוח ציפייות ולרצון להיות מסופקים בכל זמן.
ניסיון זה נדון לכישלון (זוכרים? זה ב DNA שלנו)
זו לא הדרך להגיע להוויה של אושר גדולה יותר.
הדרך מתחילה לא בהתכחשות לפחדים ולתשוקות או בהמנעות מהם אלא דרך הבנה מלאה וקבלה של האחיזה שלהם בנו, כלומר איך באים הכוחות לידי ביטוי בחיים שלנו, איך משפיעים על המחשבות, קבלת ההחלטות, הרגשות והפעולות שלנו, וממשיכה במציאת נקודת האיזון בין שניהם תוך התקדמות ושמירה מתמדת על נקודת איזון זו. נקודה איזון המאפשרת לנו להשתחרר לא מהפחד והתשוקה אלא מההשפעות השליליות, הלא מקדמות שלהם על הפרשנות לאירועים, הסיפורים הפנימיים וכפועל יוצא על הווית האושר שלנו.
כדימוי להתנהלות רצויה דמיינו לוליין ההולך על חבל דק. אוחז במוט ארוך ומאוזן בכדי להתייצב בין שמים וארץ. אם ינסה לוותר על המוט (הכוחות המאזנים - הפחד והתשוקה) ולהתקדם בלעדיו, יפול בוודאות. ובמקביל, ללא שמירה עקבית ומתמדת על המוט במצב מאוזן, קרי איזון מתמיד בין הכוחות, דינו ליפול גם כן.
זו היא היא דוגמא לפיזיקה טהורה בפעולה המתארת נאמנה גם את השפעת הכוחות על תנועת הגופים במרחב, ובעת ובעונה אחת גם את השפעתם על העולם הפנימי, הרוחני, הרגשי.
הלוליין ער בכל רגע למצב האיזון בין הכוחות שפועלים עליו ומודע כל שנייה להשפעה שיש לאיזון זה על היכולת שלו להתקדם הלאה.
הוא נמצא באיזון מתמיד בין הפחד הגדול מנפילה מטה לבין התשוקה האדירה להגיע בבטחה ליעדו. הוא יודע שלאיזון הרגשי בין שני אלו יש השלכה ישירה על היכולת שלו להמשיך ולהתקדם, שאם יכנע לאחד מהם סופו שיזכה למפגש איך נאמר, לא מלבב, עם הקרקע מתחתיו.
בדיוק כמו הלולין, רק ברגע בו הצלחנו להגיע לנקודת האיזון בין הכוחות שפועלים עלינו אנו מצליחים לחוות את השקט ובאמת להשתחרר. לא מאחיזתם בנו אלא כאמור מההשפעה התמידית שלהם על שיקול הדעת ומערכת קבלת ההחלטות. במצב זה אנו מסוגלים להפנות את כל תשומת ליבנו אל המשימה העומדת בפנינו. להתפנות רגשית ולאפשר לעצמנו להיות מאושרים יותר. להתבונן מעצמנו החוצה, אל התמונה הגדולה יותר תוך הצבת יעדים שאינם עוסקים רק בתועלתנו האישית.
באזור האיזון אנו מצליחים לראות את הדברים בצורה נקייה יותר, צלולה יותר וממוקדת. אנו מסוגלים להשתמש בתכונות המיחדות אותנו כאנשים ולפעול בצורה מיטבית למען הגדלת הווית האושר שלנו ושל האחרים סביבנו.
Comentários