נחש שחור
פעמיים הוא הופיע אצלי בחלום. יותר נכון בשני חלומות שונים.
נחש שחור.
ארוך, שמן. מכוסה קשקשים שחורים, מבריקים. מתפתל על הרצפה בתנועות אחידות, מתקדם בנחישות ממני והלאה.
אני לא חושב שזה היה פחד מה שהרגשתי. בזיכרון שלי זה היה יותר כמו תחושת סטטוס קוו. חייה ותן לחיות. כבוד הדדי אולי, כל עוד כל אחד מאיתנו שומר על הצד שלו בחדר.
אני זוכר שהשתדלתי להניח לו, להתרכז בדברים אחרים, רק שכל פעם ראיתי אותו מגיח מחדש בזווית העיין, עובר מצד לצד של החדר. ושוב. לא מניח לי.
"אולי מספיק כבר עם זה" אני זוכר שחשבתי, וקמתי אחריו לראות מה הוא זומם...
בפעם השנייה הוא שוב היה שם, רק שכדרכם של חלומות הסביבה הייתה שונה לגמרי. על הרצפה של החדר היה מונח עכשיו שטיח אפור, פרוש מקיר לקיר והוא זחל במהירות דווקא מתחתו. תנועת השטיח לא השאירה הרבה מקום לדמיון. פיתולים נמרצים, אדוות אפורות בים האפור. זז מהר הבנז...נה. בורח אולי.
אני קולט שהוא מגיע לקצה השטיח ועובר לחדר השני.. What the fuck, חייב לראות מה קורה שם. אני קם מהכיסא עובר במפתן החדר פונה שמאלה ורואה שהוא לכוד ביני לבין פינת החדר.
הוא קופא לרגע. גם אני.
"איפה הכפכף? חייב להיות פה כפכף בסביבה, חייב לתת לו בראש". אני אומר ומוצא את עצמי שרוע לפתע על הרצפה מולו.
עין בעין מבט קפוא, בוהה, זוג עיניים שחורות, מבריקות.
"לא, אני לא נשאר פה על הרצפה מולו, לא כך, לא היום" מתרומם ותולש עצמי בכוח מהמרצפות הישנות.
בכוח מחוץ לחלום...
שמש צהובה בחלון, ובוקר של שבת.
החלומות הזכורים לי בדרך כלל, הם אלו שאני חולם כשאני מאחר לקום. הפעם, בגלל שמייד סיפרתי לזוגתי על המאורעות נשאר רמץ החלום מספיק זמן באוויר כדי שאזכור חלקים ממנו לפני שנשר פתיתים פתיתים ונחת בתהום השכחון.
זה לקח שנייה אחת. הפנייה לדוקטור גוגל הייתה כנראה בלתי נמנעת וגם Chat GPT לקח חלק בחגיגה.
סימן לעושר? לאי נוחות גדולה? למפגש עם אדם בלתי נעים אולי? בקבלה אומרים שהוא מופיע בתקופה של עשייה גדולה בחיים ומסמן את הפחד להיכשל. אבל גם סימן לפרנסה טובה. ואולי זה סימן שאני לא משתמש ביכולת הרוחנית שלי ביום יום, ומסתיר אותה מעיני הרבים?
אז למה אני מטריח אתכם בכלל בחלומות שלי על נחשים ובפרוש שלהם?
לא, לא כדי להפחיד אתכם. ובטח לא כדי שתרוצו לקליניקה הקרובה לטיפול בחרדות.
כי החלום הזה מדגים בעיני את אחד העקרונות החשובים ביותר להבנת החיים ולחלק הראשון בפילוסופית החיים שלי שקשור במודעות.
החלום היה מבלבל ללא ספק וגם העלה שלל רגשות, שלל ספקות. ובזמן שאני מנסה לעכל מה קרה פה הרגע לכל הרוחות, כבר קיבלתי מן המוכן ערב רב של הצעות לפרשנות של האירוע.
רק תבחר.
העקרון שבא פה לביטוי הוא "שהכל הוא רק עניין של שכנוע עצמי". וברגע שאבחר לקבל את אחת הפרשנויות כאמת לאמיתה, נחשו מה?
היא תהפוך להיות האמת שלי במובן שתכתיב את ההחלטות שלי, את הפעולות שלי וכמובן את התוצאות שלי. ובקיצור את מציאות חיי.
אם אבחר להאמין שזהו סימן מובהק מהיקום שהיעוד שלי הוא להיות אדם עשיר, זה יכתיב את ההחלטות והפעולות שלי בכוון של השגת עושר בחיים.
אם אבחר להאמין שזה סימן בטוח לאי נוחות גדולה, תשומת הלב שלי תעבור לכל אותם הדברים הלא נוחים שיש לי בחיים, בחיפוש אחר האי נוחות הזו. הפוקוס באי הנוחות יגדל עד שחיי יהפכו לאי נוחות אחת גדולה... מש"ל.
הבנתם את העקרון, סומך עליכם שאני לא צריך להמשיך עם הדוגמאות.
כשאנחנו במקום של בלבול, של סערת רגשות, של אי וודאות, החיים תמיד מציעים לנו מגוון של פרשנויות.
האם אנחנו מצליחים לראות את כולן?
באיזה מהן נעדיף לבחור ולהאמין?
הפרשנות אותה נבחר, בה נבחר להאמין, תהפוך להיות האמת של החיים שלנו. תהפוך להיות המציאות עצמה.
וכך, בכוחנו להכתיב את מציאות חיינו. "אבראקדברה", או "אברא כאדברה". אנחנו הם אלו שמחליטים.
וזהו בדיוק עקרון הפעולה שעליו אני מדבר. קפיש?
אז על מה אתם חולמים?
מי הם "הנחשים השחורים" בחלומות שלכם?
ובאיזה פרשנות בחרתם?
