קשה להחליט
במקום בו יש וודאות מלאה לא נדרשת החלטה.
החלטה נדרשת רק כאשר קיימת אי וודאות לגבי התוצאה.
זה הפוך בדיוק ממה שאנחנו מצפים.
אנחנו מנסים ודוחפים ליצר תנאים של וודאות מלאה לפני שמקבלים החלטה, למעשה מתנים את ההחלטה שלנו ברמה של וודאות מסוימת. ורצוי שתהיה גבוהה.
לעומת זה, שהתוצאות לא חשובות או לא מעניינות בכלל, ההחלטה נהיית קלה. תראו באיזו קלות ילדים קטנים מקבלים החלטות.
וזה מה שתוקע אותנו לעיתים קרובות.
אנחנו מהססים לקבל החלטה כי אין לנו וודאות לגבי התוצאה. אבל זו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים לקבל את ההחלטה, כי אין וודאות לגבי התוצאות.
בעיה.
אפשר תמיד ללכת לקרוא בקלפים כדי להחליט. אפשר לבקש ממישהו אחר שיחליט במקומנו. אבל אז בעצם לא אנחנו מחליטים. מישהו או משהו אחר מחליטים במקומנו, מנהלים אותנו.
ניהול – "משמעותו קבלת החלטות בתנאים של חוסר וודאות לגבי שימוש במשאבים זמינים במטרה ליצר תוצאה רצויה." (שלי)
מי באמת מנהל אותנו?
אם אנחנו מסרבים לקבל החלטה בתנאים של חוסר וודאות אנחנו בעצם לא המנהלים של החיים שלנו. אנחנו רק מתנהלים בהם.
"לא להחליט זו ההחלטה הגרועה ביותר שאנחנו יכולים לקבל!". (גם שלי, מוזמנים לצטט)
אז מה אתם רוצים?
לנהל או להתנהל?
מה מקדם אתכם?
אין מה לעשות. בשביל לגשר על הפער של אי הוודאות נדרש אומץ.
אומץ נדרש כדי להפוך מפסיביים לאקטיביים, להפוך ממנוהלים למנהלים בחיים שלנו.
אומץ – היכולת לפעול בנוכחות הפחד. אני אמיץ כשאני פועל למרות שאני מפחד. לא כי הפחד נעלם.
הפחדים אגב, לא נעלמים לעולם. הם כאן כדי להישאר, כדי לשמור עלינו. הם החברים הכי טובים שלנו... נפתח את זה בפעם אחרת.
ז"א שמי שלא מחליט בעצם מפחד.
והבעיה היא לא חוסר היכולת להחליט אלא חוסר היכולת להתמודד עם הפחד.
מעניין.
אז מה אני צריך לעשות כשאני תקוע ולא מסוגל להחליט.
להבין שהבעיה היא לא העניין עצמו שלגביו אני מתלבט אלא הפחד שעומד מאחוריו.
אם נסיט את תשומת הלב מהקושי להחליט אל הפחד שמאחור. יש סיכוי טוב שנוכל לגייס את האומץ הנדרש, להתגבר על חוסר הוודאות ולהחליט.
לזה קוראים עקרון פעולה.
יש המון כאלה, עקרונות פעולה. הם החוקים הנסתרים של החיים.
ולא, לא לומדים אותם בבית-הספר.
איפה כן לומדים אותם?
אצלי בתהליך אימון.
מזמין אתכם ללמוד. תבואו יהיה מעניין ומאתגר. ובעיקר יהיו תוצאות!
