שיעור באגו 2
לא חשבתם שאשאיר אותכם ככה, תלויים, מתנדנדים, הופכים בשאלה בלי להרוויח את הלמידה ולסכם את השיעור הגדול הזה באגו נכון?
תשאלו את עצמכם מה הייתם עושים מחר בבוקר, במה הייתם עוסקים, איזה בחירות הייתם עושים ללא הצורך לעמוד בקריטריונים שמכתיב המעמד, התפקיד, הדימוי העצמי שלכם. במה הם היו שונים מהאופן בו אתם מתנהלים היום?
אנחנו בשאיפה לגדול ולהתפתח כל הזמן. איך שלא נהפוך את זה ובאיזה אמצעי שלא נשתמש המטרה בסופו של דבר היא אחת: לראות את עצמנו ואת המציאות בצורה נקייה, בהירה ואמיתית ככל שניתן כך שנוכל להנהיג ולנהל את עצמנו בדרך להגשמה עצמית מלאה בצורה אפקטיבית. ומגבוה לחיות בהווית אושר גדולה ככל שניתן.
אחד הדברים המרכזיים שמפריעים לנו לעשות בדיוק את זה - לראות נכוחה, ומייצר עיוות תפישה תמידי הוא האגו, ובהקשר הזה הצורך והשאיפה המתמדת לקיים את הדימוי העצמי (הצורה שבה אנחנו שואפים להיתפס ע"י הסביבה או האופן בו אנו חושבים שהסביבה רואה אותנו תלוי בסיטואציה). הן ביכולת להבין ולהכיר את עצמנו והן בייצירת מיקוד שליטה שהוא פנימי - כלומר לעיתים גורם לנו האגו לרדוף אחרי המטרות הלא נכונות מהסיבות הלא נכונות ומונע את השגת התוצאות הרצויות.
המסקנה היא פשוטה. צריך להפסיק לתת לאגו, לצורך בדימוי העצמי לנהל אותנו. דא עקא, ההשתחררות מהאגו היא קשה שכן כמעט בלתי אפשרי להשתחרר ממשהו שקיים בנו, שהוא חלק ממבנה האישיות, ממי שאנחנו, או לבטל את הדימוי העצמי ואת הצורך בדימוי עצמי, להתעלם ממנו או להיפטר ממנו לתמיד.
מה שכן אפשרי, והדרך להשתחרר מהצורך, מהתלות, היא להקטין את האגו, את האחיזה בדימוי העצמי למינימום עד כדי הפיכתו לכמעט חסר משמעות והשפעה על הבחירות שלנו.
ניתן לעשות זאת ע"י התנסות ולימוד של מצבים בהם אנו מאתגרים את הדימוי העצמי. פעולות שמערערות את הדימוי העצמי ואף מנוגדת לו. מצבים בהם אנחנו נאלצים לוותר על המחשבה איך ניראה בעיני אחרים, מה יחשבו עלינו, מה יגידו ולפעול רק על בסיס הדברים שחשובים לנו באמת, דברים שהם מהותיים עבורנו, דברים התלויים רק בנו. דוגמאות לכך יכולות להיות פעילויות בהן אנו עלולים להיכשל, אתגרים בהם אנו עשויים שלא לעמוד ומטרות בהן אנו עלולים להצטייר שלא במיטבנו. נשמע מוכר?
ברמה התיאורטית זה עושה שכל. בואו נבין גם במישור המעשי למה לנו להיכנס לסיפור הזה בכלל, מה מרוויחים מכל העניין הזה ואיך התנסות כזו תורמת להווית האושר שלנו.
גילוי עצמי - כאשר אנחנו מפסיקים להתעסק כל הזמן באיך שאנחנו נראים ונתפסים כלפי חוץ, רק אז אנחנו מתפנים לשאול ולהבין מה אנחנו באמת רוצים, מהן השאיפות שלנו, מהם הגורמים לבחירות שאנחנו עושים ומה באמת מניע אותנו קדימה (ה "למה" שלנו). אנחנו מגלים את עצמנו מחדש ויותר מכך אנחנו לומדים להישען ולסמוך על עצמנו שנתמודד בכל מצב. שאלות רבות ומהותיות שלא היתה להן תשובה מקבלות מענה, פשוט מכיוון שאנחנו מתחילים לשאול את השאלות הנכונות.
הנעה לפעולה - הורדת התלות בדימוי העצמי מייצרת דחיפה והנעה לפעולה חזקים הנובעים מתוך מיקוד שליטה פנימי והעדר גורם חיצוני המכתיב את ההתנהלות. מכיוון שביטלנו את החיצוני, את התלות הקבועה בדעותיהם של אחרים עלינו אנו מתחברים לאמת שהיא שלנו, לכוח דוחף התלוי רק בנו וגם לומדים להנות מכך.
ניהול האגו - וזו אולי הנקודה החשובה מכולן, אנו קופצים מדרגה בתודעה. לומדים לנהל את האגו ואת התלות בדימוי העצמי. השימוש באגו וטיפוח הדימוי העצמי הופך להיות שאלה של ברירה. אנו בוחרים מתי להיעזר בו ומתי לא ולומדים להשתמש בו כמנוף רק כאשר הדבר משרת את המטרות שלנו. וכתהליך, אם נתמיד בכך ונתרגל לאורך זמן נזדקק להעזר בו פחות ופחות.
אדגיש שוב את הנקודה שדימוי עצמי הוא חלק ממי שאנחנו, חלק הכרחי בכל מערכת יחסים שאנחנו מפתחים. טיפוח דימוי עצמי של מומחה לדוגמא נדרש בכדי להגיע לקהל הלקוחות ולעזור. אדם הנחשב כבעל תכונות חיוביות יזכה במערכות יחסים נהדרות. הצורה שבה אחרים תופסים אותנו, הצורה שבה אנחנו רואים את האחר היא זו שמאפשרת את החיבור האנושי.
התלות שאנו מפתחים באחזקת דימוי עצמי מסוים, בקיום מראית עין, בהגדרת הדימוי העצמי הרצוי, ובמובן הזה התלות באגו, היא זו שאנחנו צריכים להשתחרר ממנה. נזכור רק שהמעבר ממיקוד שליטה חיצוני לפנימי והשתחררות מהתלות משאירים אותנו לזמן קצוב "תלוים באוויר", בסוג של אי וודאות. כמו לוליין טרפז בקרקס העובר מנדנדה אחת לזו שאחריה. כמוהו, באין מניע לפעולה חיצוני, אנו עלולים להיעצר לזמן מה. להגיע למצב של אי עשייה (Idle) וזה יכול להיות מפחיד ואף עלול לערער את הערך העצמי במצבים מסוימים. לכן רצוי שתהיה רשת ביטחון טובה מתחתנו, כלומר תהליך מבוקר שישמור ויעזור להתנהל בצורה בטוחה. וכמובן קהל אוהד ואוהב שיריע לנו כמצליחים להיאחז בנדנדה השנייה בדרך לאתגר הבא.
Comments