יש מישהו שמקשיב לכם?
יש לי תמיד תחושה שהזמן מאט קצת כשאני מצליח לפתוח את הלב ולחלוק משהו אישי ועמוק עם מישהו. חבר, בת זוג, מאמן. כל הרעש זז קצת הצידה לטובת מרחב קטן של שקט ושפיות.
שנייה לפני שזה קורה, יש רגע של היסוס של "על החיים ועל המוות" כזה. ואז קורה קסם קטן. הדברים מתחילים לצאת. נכנסת הקלה, מתגבשת הבנה עמוקה יותר שלי את עצמי. ומתחזקת תחושת הקירבה, החיבור והאמון שלי עם הצד השני. ושלו איתי.
זה תמיד נפלא כשמקשיבים לי, כשאני יכול לדבר את עצמי.
לרוב האנשים אין באמת מי שיקשיב להם. וזה עצוב.
רוב האנשים מסתובבים בעולם הזה בתחושה שהם קצת לבד.
ואתם?
"מגירות הלב". דימוי נפלא. הגדולה שלנו בדיוק עוברת דירה. כל הארגזים ושאר החפצים שלה מצאו מנוחה קצרה אצלנו בבית. ערמות של ארגזים מוסתרים בפרגוד עץ מהודר, כדי שיהיה "יותר יפה".
פיסות של חיים, חלונות קטנים אל היותה, ארוזים בקפידה ומסומנים בכתב ברור. "ארון מטבח שמאלי" "מגירה עליונה בשידה".
בדיוק כמו מגירות הלב שלי.
"צפונות הלב" שלי. סודות, מחשבות, חלומות, אכזבות, תסכולים, קנאות, כעסים... וכן, הרבה פחדים כולם מסודרים, חתומים במגירות קטנות. גם אצלי יש פרגוד יפה שעוטף הכל ועליו סלוגן מסולסל "לב של זהב".
הוא באמת לב של זהב, טוב אולי של מג'נטה. כך אני בוחר לראות אותו בכל מקרה. וכזה הוא.
הנטייה שיש לכולנו היא להניח שאנחנו תוחבים לתוך המגירות של הלב רק את הדברים הפחות טובים, הפחות מחמיאים, אלו שיפה השתיקה עבורם.. רגע, אז איפה פה הזהב? מה כל כך נוצץ בזה?
זה לא באמת כך.
בכל פעם שנפתחת מגירה, בכל פעם שנוצר חריץ במחיצה, בוקע ממנו אור גדול. האור שהוא אנחנו.
אני יודע שקצת מאסנו בכל הביטויים האלה של אור, ואנרגיה, וצבע. אבל בכל פעם שזכיתי להקשיב למתאמן, לחבר, לבת זוג או לילד שלי. בכל פעם שהייתי שם עבורם והם בחרו לפתוח עבורי מגירה, לא משנה מה היה בתוכה, זכיתי גם להצצה פנימה. ראיתי אותם וראיתי איזה אדם נפלא הם באמת. וכן ראיתי את האור שלהם. והוא תמיד יפה, ובהיר ונוצץ.
לכולנו יש תרמיל כבד על הגב מלא באבנים של סודות, תשוקות, חלומות, פחדים וגם דברים שמתביישים להודות בקיומם. בכל פעם שאנחנו מוצאים מישהו שיקשיב לנו, אנחנו מצליחים להוציא אבן אחת מהתרמיל ולהקל את המשקל. זה מאפשר לנו לנוע בקלות גדולה יותר, להרגיש טוב יותר עם עצמנו ולהתחבר חזק יותר עם האנשים שחשובים לנו באמת.
אז מי מקשיב לכם? מי עוזר לאור שלכם להפציע? מי מסייע לכם להוציא אבנים מהתרמיל?
אני כאן בשבילכם.
דברו איתי.
