אדם מחפש משמעות
- ענר ארוסי
- לפני 12 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
אני זוכר שקראתי את הספר הזה של ויקטור פרנקל בפעם הראשונה. כבר אז וגם היום שאלת המשמעות העסיקה אותי ועדין מעסיקה אותי, נוכחת ברמה היומיומית כמעט בכל דבר שאני עושה. בדיוק כמו שמעסיקה אתכם...
אני רוצה להציע לכם נקודת מבט שונה ומאתגרת על הנושא. תזרמו איתי. אני בטוח שתצאו נשכרים.
כבר הכותרת של הספר מרמזת על כך שמשמעות צריך לחפש. משמע היא לא קיימת. שמציאת משמעות דורשת מאמץ, תהליך פנימי ומשאבים. ומעבר לכך מיד מקפיצה את הפחד מחיים שהם ללא משמעות. ללא תכלית.
מכאן הדרך קצרה אל השאלה הפילוסופית האם יש משמעות ותכלית לחיים בכלל? ולגבי זה האמינו לי הדעות חלוקות. זהו מדרון חלקלק שבסופו יכול אדם אף להסיק שאין משמעות ותכלית לחיים בכלל, ולחיים שלו בפרט. מוכר לכם?
בואו נצא לטיול חורפי קצר. דמיינו לכם משעול בתוך חורשת עצים ירוקה, אדמה לחה אחרי הגשם שירד אתמול, שלוליות בצידי הדרך. בוקר עכשיו. קרני השמש מצליחות לחדור מבעד לעלות העצים ומאירות קבוצות של רקפות סגלגלות בקלידוסקופ של צבעים. מזג האוויר קריר אבל לכם חם ונעים. הדופק הוא גבוה ואתם נהנים מהאוויר הצח, מהפעילות הגופנית ומההזדמנות לפגוש את הטבע.
חזרה בבית, אוחזים בכוס קפה חמה ומתענגים על כל לגימה.
מחשבות...
האם החורשה נשארה בדיוק כפי שהייתה לפני שביקרתם בה? על כמה בעלי חיים השפעתם כאשר הלכתם בשביל, דרכתם בבוץ או בשלולית? בחייהם של כמה צמחים יצרתם שינוי כאשר נגעתם, צילמתם או חלפתם לידם? איך עצם הנוכחות שלכם במרחב הטבע השפיעה על המציאות, על הסביבה, על אחרים, עליכם? האם הייתם משמעותיים? האם הנוכחות שלכם הורגשה? כמה מסלולי חיים, סיפורי חיים, עתידים שונים שיניתם בשעה אחת של טיול?
ועכשיו חשבו על משמעות ההחלטה שלא לצאת לטיול כזה ולהישאר בבית. המשמעות של לא לקחת חלק ולוותר. מה אז היה קורה?
כלום אתם אומרים?
ספרו את זה לילד שאבא שלו הבריז ממסיבת יום ההולדת בגן. ספרו לו שאין משמעות לאי הנוכחות. להיעדרות של אביו. להחלטה שלו שלא לקחת חלק.
אנחנו כבר משמעותיים, מאוד משמעותיים. מעצם היותנו, כאן עכשיו, הדרך שעשינו וזו שנעשה.המשמעות שלנו בעולם הזה, במציאות הזו קיימת ונוכחת. כל הזמן. נרצה או לא נרצה. בין אם נחליט להשתתף או להעדר מהחיים. בחיינו וגם זמן רב אחרי לכתנו. לא צריך לחפש אותה כי היא מעולם לא הלכה לאיבוד או נעדרה. היא כבר כאן. היא חלק מכם. ותמיד הייתה.
השאלה האמיתית היא האם אתם מצליחים לראות אותה, להרגיש אותה, לחוות אותה?
אז משמעות יש לנו. בין אם נרצה או לא, בין אם נסכים על כך או לא. האמת אף אחד לא שואל אותנו. זה פשוט כך. עובדה.
ובכל זאת מה כן חסר לנו?מה אנחנו כן מחפשים? מה אנחנו באמת רוצים?
משמעות גדולה יותר, מוחשית יותר? גדולה מספיק כדי שנרגיש בה, מוחשית יותר כדי שאנשים סביבנו ירגישו בה? כדי שנסכים סוף סוף להודות בקיומה ולחוות אותה? אולי אתם מחפשים תכלית לחיים? יעוד בחיים? תכלס, אותה הגברת בשינוי אדרת. תפסיקו לעבוד על עצמכם. אלו רק ביטויים של רצון למשמעות גדולה יותר שעטופים בכסות של פעילות נחושה, מתמדת ומכוונת מטרה.
כל מה שנדרש הוא להסכים ולקבל את קיומה של משמעות ואת עובדת היותנו משמעותיים מאוד. בין אם אנחנו מבינים עד כמה ובין אם לא.אנחנו שלמים ולא חזר בנו דבר. לא צריך לחפש את מה שכבר נמצא. אנחנו חלק ממרקם החיים ולעצם היותנו יש השפעה רחבה וניכרת. באינספור דרכים, רבדים וצורות.
האם גם אתם מצליחים לראות את זה? להרגיש את זה? לחוות את זה?
רוצים להעצים את חווית המשמעות שלכם? רוצים עוד? מעולה. זה אפשרי. לכו תעבדו בזה.לא ממקום של חווית חסר אלא דרך חווית השפע. יש לי ואני רוצה עוד. יש לי ואני רוצה לתת עוד.
לשפע אין גבולות. גם למשמעות הנוספת שאתם יכולים ליצור עבור עצמכם, עבור אחרים ועבור העולם. לכו על זה וזכרו ש"הדרך מתגלה רק לאמיצים שמוכנים ללכת בה".
