אני זוכר שקראתי את הספר הזה של ויקטור פרנקל בפעם הראשונה. כבר אז וגם היום שאלת המשמעות העסיקה אותי ועדין מעסיקה אותי, נוכחת ברמה היומיומית כמעט בכל דבר שאני עושה. בדיוק כמו שמעסיקה אתכם... אני רוצה להציע לכם נקודת מבט שונה ומאתגרת על הנושא. תזרמו איתי. אני בטוח שתצאו נשכרים. כבר הכותרת של הספר מרמזת על כך שמשמעות צריך לחפש. משמע היא לא קיימת. שמציאת משמעות דורשת מאמץ, תהליך פנימי ומשאבים. ומעבר לכך מיד מקפיצה את הפחד מחיים שהם ללא משמעות. ללא תכלית. מכאן הדרך קצרה אל השאלה הפ
לפעמים המציאות סוגרת עלי. יש תחושה של אין מוצא. קצת כמו לעשות רפטינג בתוך קניון עמוק שקירותיו הכהים מתנשאים לשמים, משאירים פס דק של שמים כחולים, מוארים מעל. מאבק עיקש באשדות קוצפים, נרטב מנתזי מים, חותר ללא לאות בנתיב אחד שרק הוא אפשרי. יודע שלהפסיק לחתור זה לא אופציה. לפחות לא בשבילי. יש בי רצון פנימי לעצור, להשתחרר, קול חזק שרוצה לצעוק. די....!!! לעצור את המרוץ המשוגע של החיים. להתפכח. להתעורר יום אחד, להצליח לראות את המציאות כפי שהיא באמת ולשנות את מציאות חיי. מחזיק באמונה